קרנות נאמנות ישראליות, אפיק השקעה תמים וסולידי למדי, מסווגות בדרך כלל כ- "חברות השקעה פאסיביות זרות" לעניין מיסים בארה"ב. המחוקק האמריקאי מעוניין לצמצם השקעה של אזרחים אמריקאים ב – "חברות השקעה פאסיביות זרות" או PFIC, על ידי הפעלת מנגנון מיסוי אגרסיבי כלפי משקעים שמחזיקים בחברות השקעה פאסיביות זרות - Passive foreign investment company.

 

חברות השקעה פאסיביות זרות הן חברות זרות (לא אמריקאיות) שנבחנות לפי פרמטרים רבים ושני מבחנים עיקריים:

 

• מבחן ההכנסות: יותר מ – 75% מההכנסות ה - PFIC נובעות מהכנסה פאסיבית זרה

• מבחן הנכסים: יותר מ – 50% מנכסי ה – PFIC מפיקים הכנסה פאסיבית זרה או שאינם מפיקים הכנסה כלל

 

סיווג ההשקעה כ – PFIC נעשה בהתייחס לכל משקיע בנפרד, כך שאם משקיע החזיק בחברה בשלב בו היא הוגדרה כ – PFIC, ההשקעה תמשיך להיות מטופלת כהשקעה בחברה פאסיבית זרה גם אם הסטטוס של ההשקעה השתנה וכעת זה אינו המקרה לגבי משקיע חדש.

​

סוגיות ובעיות פרקטיות:

• גם בקרן/מכשיר שמבוסס על אגרות חוב תהיה בדרך כלל השקעה של חלק מהסכומים קבוצתית, התשואה שנוצרת איננה ריבית קלאסית ומכאן החשיפה להגדרה כ - PFIC.

• פוליסות חיסכון, ביטוח חיים, חסכון לטווח ארוך - כמעט תמיד ישקיעו במרכיב מסויים של קרנות נאמנות זרות.

• תעודות הסל (ETF) הישראליות הפכו החל משנת 2018 גם הן לקרנות סל, כך שהרלוונטיות שלהן כהשקעה אלטרנטיבית פחתה.

• חברות ישראליות או זרות אחרות עשויות להחשב PFIC, אם פעילותן פאסיבית או שיתרות המזומן בהן גבוהות (מזומן נחשב נכס פאסיבי) כך שהן עונות על קריטריון הנכסים לעיל.

 

המיסוי האגרסיבי מתבטא באילוץ המשקיע לבצע בחלק מהמקרים מכירה רעיונית של ניירות ערך בכל שנה ותשלום מס על הרווחים, או בחלוקה של רווחי קרן הנאמנות באופן יחסי פרו ראטה, לאורך תקופת ההשקעה, תוך הכרה ברווחים רעיוניים ביחס לשנים קודמות ותשלום מס וריבית פיגורים בגינם בהתאם לאופן בו בוחר המשקיע לטפל בהשקעתו.

 

קרנות נאמנות הן אפיק השקעה פופולארי בישראל, בייחוד לאור הריבית הנמוכה על פקדונות. יחד עם זאת, חשוב להבין שעבור משקיע ישראלי שמחזיק באזרחות אמריקאית ההשקעה בקרנות נאמנות כפופה לתשלום מוגדל של מיסים בארה"ב, בנוסף למורכבות החשבונאית שבדיווח על כל קרן נאמנות בנפרד (Form 8621).